פתיחה: 16/02/2017
עפרה קציר - "עיפרון HB ונייר"
אוצר: שוקי קוק
"עיפרון HB ונייר"
תערוכתה של עפרה קציר
עיפרון Hb ונייר – עפרה קציר - פתיחת תערוכה
עפרה, ילידת 1933, תלמידת הגימנסיה העברית בירושלים, כישרונה בציור הלך לפניה כבר בבית הספר ובתנועת הצופים.
בוגרת בצלאל 1959, בין מוריה: פינס ויוסי שטרן.
לאחר לימודיה, הקימה משפחה, ועסקה לפרנסתה באיור לסרטי "פנס קסם" (פטר והזאב, שולית הקוסם ועוד), איור ספרי ילדים וחוברות לפיתוח חשיבה בגיל הצעיר.
בשנות השמונים, חברה אל אליהו גת ורחל שביט, בקבוצת ציירים, הסובבת בארץ ויוצרת "ציור ארץ ישראלי", איש לשיטתו. עפרה בוחרת בעיפרון ונייר, ומתמודדת, חוקרת את מערכות היחסים בין האור והצל, כאשר הם הופכים מונוכרומטיים, בשחור הגרפיט על לובן הנייר.
ה"כלי" ברישומיה, הוא קצה הגרפיט של העיפרון, הנלחץ אל הנייר בלחץ שונה על פי הצורך. עפרה אינה "מורחת" באצבעות את הגרפית הרשום על הנייר. היא מותירה אותו כקו. לעיתים מרחיבה אותו על ידי רישום קו נוסף לצדו. רישומיה מעצימים את תחושת האור והצל ויוצרים דיאלוג קומפוזיציוני מרתק, בין שטחי האור (הנייר הלבן) ובין כתמי האפור והשחור שרשמה.
"עם עפרון ביד, אוספת קווים ואור לכדי רישום מוקפד בפרטיו.." כך עפרה...
כעשר שנים עסקה עפרה ברישום שכזה, סובבת גם את עיר מגוריה רחובות ובוחרת נקודות מבט אל הנוף האורבני המשתנה: "שעות הייתי יושבת רכונה ורושמת, כשעל בירכי לוח דיקט ועליו הנייר".
בשנות התשעים פונה עפרה ביצירתה אל הדור הצעיר במשפחה - הנכדים, ויוצרת עבורם סדרת קולאג'ים בבד. ציורים בעלי תוכן ילדותי וצבעוניות צעירה ועזה. בכך למעשה סוגרת עפרה מעגל עם תחילת דרכה האומנותית. תוך מימוש אהבתה הגדולה לילדים ולציור.
רישומיה נעשו על נייר פשוט, מוסגרו, ונתלו בבתיהם של רוכשים וחברים. ציר הזמן לא היטיב עם הנייר, חומר אורגני, לא מוגן, אשר דהה, ואף ספח פטריות וכתמי חומציות. פרטי הרישום בעיפרון רגיש, שקעו אט אט ואיבדו מחיוניותם על הנייר שהיה לבן במקורו והצהיב עם הזמן.
עפרה פנתה לסטודיו שלנו בבקשת לעזרה, שיעתקנו את הרישומים וביצענו "רסטורציה דיגיטלית" והחיינו מחדש את רישומיה.
כל העבודות בתערוכה הינן הדפסים לאחר תהליך רסטורציה שכזה.
בתערוכה מוצגות גם מספר דוגמאות של מצבי "לפני" ו"אחרי".
על קיר צילום מוצגות הפעם עבודות יחידניות אשר בוצעו על ידי האמן והדוקטור לפילוסופיה חיים לוסקי,ובוצעו באמצעות מצלמות "קמרה אובסקורה" שונות שבנה,ועימן חקר תוצאות של שיבוש ושיעתוק מציאות בזמן נתון, ה"קמרה אובסקורה", כמצלמה, מייצגת עבורי כאוצר התערוכה את ראשית הצילום, כרישום באור של מציאות , ממש כמו רישום ראשוני בעיפרון.
"קָמֶרָה אוֹבְּסְקוּרָה (בלטינית: Camera Obscura - לִשְכָּה אֲפֵלָה) היא מכשיר אופטי, שיוצר דמות דו-ממדית מעצם (אובייקט) תלת-ממדי. מבחינה אופטית דומה עקרון פעולתו של המכשיר לעקרון פעולתה של המצלמה, ומכאן שמה באנגלית: Camera.
קמרה אובסקורה שימשה מאז המצאתה ככלי עזר לציירים, כאלמנט בידורי, וכנדבך מרכזי בהתפתחות הצילום. בנוסף, נעשה בה שימוש מדעילצורך תצפיות על השמש, לצורך מחקרים באופטיקה ולצורך הבנת מנגנון הפעולה של העין. לקמרה אובסקורה נודע גם תפקיד מטאפוריבפילוסופיה, והיא שימשה כמודל לאופן שבו תצפית מובילה למסקנות (היקשים) אמיתיים על העולם."
מתוך ויקיפדיה
"במהלך ארבעים השנים האחרונות יצר חיים דעואל לוסקי יותר משלושים מצלמות רב-מוקדיות, ייחודיות בצורתן ובחומריותן, הנבדלות זו מזו במבנה הפנימי שלהן (נקב, לשכה האפלה, סוג המצע שעליו נקלט הדימוי), במערכות אופטיות שונות שמשבשות את אופן התנהגות האור ואת יחסי הגומלין שבין האור לחומר ובין האור למרחב. כל אחת ממצלמות אלה חוללה תופעות אופטיות חד פעמיות והציעה תנאי אפשרות משלה למחשבה על מהות הצילום וליכולת לחשוב באמצעותו על העולם שבו הן מופעלות."
מתוך פציח לספרו של חיים לוסקי.
שני היוצרים המציגים מעבודותיהם, מנהלים, איש לשיטתו, דיאלוג עם אור ורישומו, בכלים ראשוניים, ומעניקים לנו חוויה מיוחדת במינה, בעולם טכנולוגי ומורכב הסובב אותנו...
תערוכתה של עפרה קציר
עיפרון Hb ונייר – עפרה קציר - פתיחת תערוכה
עפרה, ילידת 1933, תלמידת הגימנסיה העברית בירושלים, כישרונה בציור הלך לפניה כבר בבית הספר ובתנועת הצופים.
בוגרת בצלאל 1959, בין מוריה: פינס ויוסי שטרן.
לאחר לימודיה, הקימה משפחה, ועסקה לפרנסתה באיור לסרטי "פנס קסם" (פטר והזאב, שולית הקוסם ועוד), איור ספרי ילדים וחוברות לפיתוח חשיבה בגיל הצעיר.
בשנות השמונים, חברה אל אליהו גת ורחל שביט, בקבוצת ציירים, הסובבת בארץ ויוצרת "ציור ארץ ישראלי", איש לשיטתו. עפרה בוחרת בעיפרון ונייר, ומתמודדת, חוקרת את מערכות היחסים בין האור והצל, כאשר הם הופכים מונוכרומטיים, בשחור הגרפיט על לובן הנייר.
ה"כלי" ברישומיה, הוא קצה הגרפיט של העיפרון, הנלחץ אל הנייר בלחץ שונה על פי הצורך. עפרה אינה "מורחת" באצבעות את הגרפית הרשום על הנייר. היא מותירה אותו כקו. לעיתים מרחיבה אותו על ידי רישום קו נוסף לצדו. רישומיה מעצימים את תחושת האור והצל ויוצרים דיאלוג קומפוזיציוני מרתק, בין שטחי האור (הנייר הלבן) ובין כתמי האפור והשחור שרשמה.
"עם עפרון ביד, אוספת קווים ואור לכדי רישום מוקפד בפרטיו.." כך עפרה...
כעשר שנים עסקה עפרה ברישום שכזה, סובבת גם את עיר מגוריה רחובות ובוחרת נקודות מבט אל הנוף האורבני המשתנה: "שעות הייתי יושבת רכונה ורושמת, כשעל בירכי לוח דיקט ועליו הנייר".
בשנות התשעים פונה עפרה ביצירתה אל הדור הצעיר במשפחה - הנכדים, ויוצרת עבורם סדרת קולאג'ים בבד. ציורים בעלי תוכן ילדותי וצבעוניות צעירה ועזה. בכך למעשה סוגרת עפרה מעגל עם תחילת דרכה האומנותית. תוך מימוש אהבתה הגדולה לילדים ולציור.
רישומיה נעשו על נייר פשוט, מוסגרו, ונתלו בבתיהם של רוכשים וחברים. ציר הזמן לא היטיב עם הנייר, חומר אורגני, לא מוגן, אשר דהה, ואף ספח פטריות וכתמי חומציות. פרטי הרישום בעיפרון רגיש, שקעו אט אט ואיבדו מחיוניותם על הנייר שהיה לבן במקורו והצהיב עם הזמן.
עפרה פנתה לסטודיו שלנו בבקשת לעזרה, שיעתקנו את הרישומים וביצענו "רסטורציה דיגיטלית" והחיינו מחדש את רישומיה.
כל העבודות בתערוכה הינן הדפסים לאחר תהליך רסטורציה שכזה.
בתערוכה מוצגות גם מספר דוגמאות של מצבי "לפני" ו"אחרי".
על קיר צילום מוצגות הפעם עבודות יחידניות אשר בוצעו על ידי האמן והדוקטור לפילוסופיה חיים לוסקי,ובוצעו באמצעות מצלמות "קמרה אובסקורה" שונות שבנה,ועימן חקר תוצאות של שיבוש ושיעתוק מציאות בזמן נתון, ה"קמרה אובסקורה", כמצלמה, מייצגת עבורי כאוצר התערוכה את ראשית הצילום, כרישום באור של מציאות , ממש כמו רישום ראשוני בעיפרון.
"קָמֶרָה אוֹבְּסְקוּרָה (בלטינית: Camera Obscura - לִשְכָּה אֲפֵלָה) היא מכשיר אופטי, שיוצר דמות דו-ממדית מעצם (אובייקט) תלת-ממדי. מבחינה אופטית דומה עקרון פעולתו של המכשיר לעקרון פעולתה של המצלמה, ומכאן שמה באנגלית: Camera.
קמרה אובסקורה שימשה מאז המצאתה ככלי עזר לציירים, כאלמנט בידורי, וכנדבך מרכזי בהתפתחות הצילום. בנוסף, נעשה בה שימוש מדעילצורך תצפיות על השמש, לצורך מחקרים באופטיקה ולצורך הבנת מנגנון הפעולה של העין. לקמרה אובסקורה נודע גם תפקיד מטאפוריבפילוסופיה, והיא שימשה כמודל לאופן שבו תצפית מובילה למסקנות (היקשים) אמיתיים על העולם."
מתוך ויקיפדיה
"במהלך ארבעים השנים האחרונות יצר חיים דעואל לוסקי יותר משלושים מצלמות רב-מוקדיות, ייחודיות בצורתן ובחומריותן, הנבדלות זו מזו במבנה הפנימי שלהן (נקב, לשכה האפלה, סוג המצע שעליו נקלט הדימוי), במערכות אופטיות שונות שמשבשות את אופן התנהגות האור ואת יחסי הגומלין שבין האור לחומר ובין האור למרחב. כל אחת ממצלמות אלה חוללה תופעות אופטיות חד פעמיות והציעה תנאי אפשרות משלה למחשבה על מהות הצילום וליכולת לחשוב באמצעותו על העולם שבו הן מופעלות."
מתוך פציח לספרו של חיים לוסקי.
שני היוצרים המציגים מעבודותיהם, מנהלים, איש לשיטתו, דיאלוג עם אור ורישומו, בכלים ראשוניים, ומעניקים לנו חוויה מיוחדת במינה, בעולם טכנולוגי ומורכב הסובב אותנו...
שוקי קוק, אוצר התערוכה
הגלריה של הסטודיו פתוחה לקהל בימים א'-ה' בשעות 10:00-17:00, בכתובת רוחמה 11, תל אביב.