עכשיו בגלריה |
פתיחה: 18/10/2018
פניה של האנושות
תערוכה משותפת - מתי כהן ושוקי קוק
"לא מקבל הזמנות"...
כך מתי כהן אלי, לפני כשנתיים, עת פניתי אליו, כשביקשתי ליצור שלט לדלת דירתי אחר היכרות ארוכה וקנייה מיצירותיו.
משהו צף בי נוכח אמירתו. עד אז, קניתי ממנו מספר דמויות שיצר לביתי. אהבתי את הראשוניות המקרית והעשייה היצרית הלא מבוקרת... פשטותן של הדמויות שבתה את לבי. לא התעמקתי מידי, אהבתי וזהו...
בסירובו לקבל ממני "הזמנה" לעבודה "מסחרית", נחשפתי למשהו אחר באישיותו. התחלתי לחקור...
מתי, אדם בוגר וקשה יום, מדי בוקר דוחף עגלת סופרמרקט מקרטעת, עמוסה בגזרי עצים וקופסאות קרטון, עד פינת הרחובות אילת ורוחמה. מתמקם על המדרכה, פורש את "בית המלאכה" ותצוגת עבודותיו. דימויי דגים, אנשים, חתולים, מגזרי עץ שמצא, מגולפים בסכין יפני, גימור גס ולא מוקפד. ה"ציור" שעל הדימוי נוצר בצריבה בעזרת זכוכית מגדלת ישנה, המרכזת את קרני השמש. בעבר, השתמש בתחתית בקבוק...
בסופו של יום, אורז מתי את עגלתו ומטלטליו, ויוצא חזרה במסע רגלי למקום מגוריו בשכונת התקווה, כשהוא עייף ושמח בחלקו. בכיסו, כסף למחייתו... אינני יודע איך והיכן מתנהלים חייו, אני מנסה לפרוץ מחסום, בדרך אליו, כדי שיתאפשר לי ללמוד את האיש המיוחד הזה וצפונותיו.
מתי בעל השכלה בסיסית בלבד, דבק בחופש שיצירתו מאפשרת לו, מתפרנס ממכירת יצירותיו לעוברים ושבים, במחיר זעום המאפשר קיום... עושה את שמרגיש ומתקדש לכך. שמח בחלקו וגאה בעשייתו. בחירה בחופש מובילה אותו ולמרות מיקומו בתחתית ההיררכיה הסוציואקונומית, הוא אינו עובד לשם פרנסה, מתי, יוצר המתפרנס מיצירתו! מקריות מובילה את היצירה, גודלה של חתיכת העץ, קושייה, כוחותיו בשעת העשייה, שמש המציצה, או לאו, מבעד לעננים.
דמויות האדם שיצר מתכתבות עם אמנות אפריקאית או אינדיאנית... דימויים פשוטים, נאיביים מעט, "פרימיטיביים", נוצרים מהווייתו ידיו ודמיונו ומספרים שלא ביודעין את דעתו ותחושותיו על המין האנושי, מזווית המבט המיוחדת שלו.
דמויותיו שונות במידותיהן, בחלקן, אינפורמציה אבסטרקטית, שוני מודגש בשפת הגוף, במבנה מסת הדימוי, באיורים המעטרים ובהבעה הנצרבת בשמש. חוסר הסימטריה, עיוותי פרופורציה, אלה "נוצרים על הדרך".
הדמויות עומדות בפני עצמן, מתי אינו יוצר "קבוצות" או סדרות, אין דיבור על רעיון משותף וארוך טווח... היוצר נפרד מדמויותיו ברגע המכירה, והן יוצאות משם למסע מתוך הבנתו של הרוכש.
"לא מקבל הזמנות"...
כך מתי כהן אלי, לפני כשנתיים, עת פניתי אליו, כשביקשתי ליצור שלט לדלת דירתי אחר היכרות ארוכה וקנייה מיצירותיו.
משהו צף בי נוכח אמירתו. עד אז, קניתי ממנו מספר דמויות שיצר לביתי. אהבתי את הראשוניות המקרית והעשייה היצרית הלא מבוקרת... פשטותן של הדמויות שבתה את לבי. לא התעמקתי מידי, אהבתי וזהו...
בסירובו לקבל ממני "הזמנה" לעבודה "מסחרית", נחשפתי למשהו אחר באישיותו. התחלתי לחקור...
מתי, אדם בוגר וקשה יום, מדי בוקר דוחף עגלת סופרמרקט מקרטעת, עמוסה בגזרי עצים וקופסאות קרטון, עד פינת הרחובות אילת ורוחמה. מתמקם על המדרכה, פורש את "בית המלאכה" ותצוגת עבודותיו. דימויי דגים, אנשים, חתולים, מגזרי עץ שמצא, מגולפים בסכין יפני, גימור גס ולא מוקפד. ה"ציור" שעל הדימוי נוצר בצריבה בעזרת זכוכית מגדלת ישנה, המרכזת את קרני השמש. בעבר, השתמש בתחתית בקבוק...
בסופו של יום, אורז מתי את עגלתו ומטלטליו, ויוצא חזרה במסע רגלי למקום מגוריו בשכונת התקווה, כשהוא עייף ושמח בחלקו. בכיסו, כסף למחייתו... אינני יודע איך והיכן מתנהלים חייו, אני מנסה לפרוץ מחסום, בדרך אליו, כדי שיתאפשר לי ללמוד את האיש המיוחד הזה וצפונותיו.
מתי בעל השכלה בסיסית בלבד, דבק בחופש שיצירתו מאפשרת לו, מתפרנס ממכירת יצירותיו לעוברים ושבים, במחיר זעום המאפשר קיום... עושה את שמרגיש ומתקדש לכך. שמח בחלקו וגאה בעשייתו. בחירה בחופש מובילה אותו ולמרות מיקומו בתחתית ההיררכיה הסוציואקונומית, הוא אינו עובד לשם פרנסה, מתי, יוצר המתפרנס מיצירתו! מקריות מובילה את היצירה, גודלה של חתיכת העץ, קושייה, כוחותיו בשעת העשייה, שמש המציצה, או לאו, מבעד לעננים.
דמויות האדם שיצר מתכתבות עם אמנות אפריקאית או אינדיאנית... דימויים פשוטים, נאיביים מעט, "פרימיטיביים", נוצרים מהווייתו ידיו ודמיונו ומספרים שלא ביודעין את דעתו ותחושותיו על המין האנושי, מזווית המבט המיוחדת שלו.
דמויותיו שונות במידותיהן, בחלקן, אינפורמציה אבסטרקטית, שוני מודגש בשפת הגוף, במבנה מסת הדימוי, באיורים המעטרים ובהבעה הנצרבת בשמש. חוסר הסימטריה, עיוותי פרופורציה, אלה "נוצרים על הדרך".
הדמויות עומדות בפני עצמן, מתי אינו יוצר "קבוצות" או סדרות, אין דיבור על רעיון משותף וארוך טווח... היוצר נפרד מדמויותיו ברגע המכירה, והן יוצאות משם למסע מתוך הבנתו של הרוכש.
הוקסמתי מהראשוניות, והאמנתי בעצמה שתיווצר בהקבצות מבוססות רעיון ואמירה, הרעיון ליצירת מיצבים מעבודותיו והצגתם בתערוכה התבשל בי זמן רב, פנייתי אל מתי נענתה בהיסוס, עד היום האיש אינו מודע לעומק משמעות המסר בעבודותיו. מתי איש סגור וקשה יום... נדרש זמן לפתוח חרך אל האדם שבתוכו. משהצלחתי, יצאנו למסע...
מתי יצר לבקשתי עשרות דמויות אנושיות במשך מספר חודשים. במפגשים מידי יום אנו משוחחים על אנשים, התנהלותם, אני מנסה ללמוד באם תובנתו מוצאת ביטוי בעשייה.
אני קונה ממתי את היצירות, מודע לצורך הקיום שלו, משלם לו ברצון והערכה, שמח על יכולתי לעזור.
בסטודיו אני מנהל דיאלוג עם הדמויות, לומד את משמעויות פרטיהן ויוצר חיבורים ומייצבים בהם משתתפים "שחקנים" מתוך האוסף, אלה, מייצגים אנשים ומצבים באלבום הזיכרונות של סיפור חיי... פסלים, או דימויים ממוסגרים, לתליה על קיר.
יצירתו של מתי, מוצאת דרכה אל עולם מתוך מבט נאיבי, ועשייה מופשטת. האיש מציב ראי מול פני האנושות, ומבלי להתכוון מציף מחשבות ותחושות שאינו מבטאן במילים.
עצמת דימוייו, מאפשרת לי "להמשיך" ליצור מהן.
דינמיקה מרתקת נוצרת ביננו, המותחת את ה"מרווח" בין אוצר ויוצר עד קצה. שיתוף פעולה להשלמת יצירה המתגבשת לכדי רעיון ואמירה שלמה בשלב השני והמאוחר ואשר ללא השלב הראשוני לא הייתה נוצרת כלל... מתי, הוא האם ה"פודקאית", ממנה נולדות היצירות שלי...
חיבור אנושי בין שניים, כל כך שונים, לאמירה מיוחדת במינה.
מסע חיי, הציב אותי פעמיים בנקודות שבר משפיעות, בשנות ה"עשרה" לחיי, ובבגרותי. מקרים בהם השאיפה לחופש ועשייה מתוך האמונה הפנימית, הובילה אל דרך אשר ניזונה בדומה למתי, מאותם ערכים שבנפש...
המפגש מאפשר לשנינו לשלב יכולות לכדי שלם של שני יוצרים המתקדשים לעשייתם. שנינו בחרנו ליצור, אנו פוסעים בדרך שבחרנו.
התערוכה, "פניה של האנושות", עוסקת במהות האנושית, "מדברת" על תקשורת ומציגה מצבים, אנשים, הבעות, מצוקות, אושר, משיירי עץ מגולפים בכישרון וראשוניות, צרובי-שמש החוברים יחד כמטאפורות לחיינו אנו...
מתי יצר לבקשתי עשרות דמויות אנושיות במשך מספר חודשים. במפגשים מידי יום אנו משוחחים על אנשים, התנהלותם, אני מנסה ללמוד באם תובנתו מוצאת ביטוי בעשייה.
אני קונה ממתי את היצירות, מודע לצורך הקיום שלו, משלם לו ברצון והערכה, שמח על יכולתי לעזור.
בסטודיו אני מנהל דיאלוג עם הדמויות, לומד את משמעויות פרטיהן ויוצר חיבורים ומייצבים בהם משתתפים "שחקנים" מתוך האוסף, אלה, מייצגים אנשים ומצבים באלבום הזיכרונות של סיפור חיי... פסלים, או דימויים ממוסגרים, לתליה על קיר.
יצירתו של מתי, מוצאת דרכה אל עולם מתוך מבט נאיבי, ועשייה מופשטת. האיש מציב ראי מול פני האנושות, ומבלי להתכוון מציף מחשבות ותחושות שאינו מבטאן במילים.
עצמת דימוייו, מאפשרת לי "להמשיך" ליצור מהן.
דינמיקה מרתקת נוצרת ביננו, המותחת את ה"מרווח" בין אוצר ויוצר עד קצה. שיתוף פעולה להשלמת יצירה המתגבשת לכדי רעיון ואמירה שלמה בשלב השני והמאוחר ואשר ללא השלב הראשוני לא הייתה נוצרת כלל... מתי, הוא האם ה"פודקאית", ממנה נולדות היצירות שלי...
חיבור אנושי בין שניים, כל כך שונים, לאמירה מיוחדת במינה.
מסע חיי, הציב אותי פעמיים בנקודות שבר משפיעות, בשנות ה"עשרה" לחיי, ובבגרותי. מקרים בהם השאיפה לחופש ועשייה מתוך האמונה הפנימית, הובילה אל דרך אשר ניזונה בדומה למתי, מאותם ערכים שבנפש...
המפגש מאפשר לשנינו לשלב יכולות לכדי שלם של שני יוצרים המתקדשים לעשייתם. שנינו בחרנו ליצור, אנו פוסעים בדרך שבחרנו.
התערוכה, "פניה של האנושות", עוסקת במהות האנושית, "מדברת" על תקשורת ומציגה מצבים, אנשים, הבעות, מצוקות, אושר, משיירי עץ מגולפים בכישרון וראשוניות, צרובי-שמש החוברים יחד כמטאפורות לחיינו אנו...
שוקי קוק - אוצר ויוצר התערוכה
על קיר צילום:
בעז פסטרנק - "פניהם של האנשים"
"פשוט לצלם", ה"אני מאמין" של בעז, הבוחן עולם ומתעד מתוכו מקטעים, FRAMES, הנמצאים במרחב, סיפורים קטנים מלווים אותנו בנוכחותם, בעז, מפנה אליהם עדשה ומתעד...
קבוצה בת עשרות אלפי חברי פייסבוק הולכת עמו בדרך, ומחדדת יכולת הבחנה וניתוק מסגרות חיים מתוך הסובב, כסיפור אמנותי ורגשי...
בעז נכח בתהליך העבודה שלי, תיעד עשיה, שיח, התלבטות, בזווית המיוחדת לו, יצר מקבץ צילומי בעל ערך רב, אני גאה להציגו כיצירה עצמאית לצד התערוכה.
בעז פסטרנק - "פניהם של האנשים"
"פשוט לצלם", ה"אני מאמין" של בעז, הבוחן עולם ומתעד מתוכו מקטעים, FRAMES, הנמצאים במרחב, סיפורים קטנים מלווים אותנו בנוכחותם, בעז, מפנה אליהם עדשה ומתעד...
קבוצה בת עשרות אלפי חברי פייסבוק הולכת עמו בדרך, ומחדדת יכולת הבחנה וניתוק מסגרות חיים מתוך הסובב, כסיפור אמנותי ורגשי...
בעז נכח בתהליך העבודה שלי, תיעד עשיה, שיח, התלבטות, בזווית המיוחדת לו, יצר מקבץ צילומי בעל ערך רב, אני גאה להציגו כיצירה עצמאית לצד התערוכה.
הגלריה של הסטודיו פתוחה לקהל בימים א'-ה' בשעות 10:00-17:00, בכתובת רוחמה 11, תל אביב.
|
|
ברכת שנה טובה מסטודיו שוקי קוק
בברכה, שוקי הראה את הפסל בשם "הכוח הצנטריפוגלי":
"בני דורי, ניצבים על "פרוסה" מטאפורית על כדור הארץ הסובב על צירו, אט אט, נמשכים בשל הכוח הצנטריפוגלי אל מחוץ ל "כדור הארץ" , נעלמים מחיינו... לכשיגמרו כולם, על ציר הזמן, יתאיין דור, תעלם ה"פרוסה" עליה ניצבו, תשאר מורשתם של אלה שהטמיעו מורשת... |
מצגת מתוך צילומיו של בעז פסטרנק
אירוע הפתיחה
דברי פתיחה של שוקי קוק, בעז פסטרנק, מתי כהן ושירה ברגר
פניה של האנושות - פתיחת תערוכה - סטופמושן
בעז פסטרנק, צילומים מהאירוע
|
ההזמנה לתערוכה: |
תקשורת
כתבה ב-YNET: "הוא לא מבין מה הוא עושה": התמהוני שיצר על המדרכה - וקיבל תערוכה
פרסום ב-ARTBEAT: פניה של האנושות: מפגש כמעט בלתי אפשרי בין אמן רחוב לבעל סטודיו בתערוכה חדשה
פרסום ב-ARTBEAT: פניה של האנושות: מפגש כמעט בלתי אפשרי בין אמן רחוב לבעל סטודיו בתערוכה חדשה
ראיון עם שוקי בערוץ 13: