שוקי בתוך העשייה
מצלמת מינולטה 35 מ"מ, משפחתית, היא האשמה...
מצלמתי הראשונה, שקיבלתי מחותני לנישואי בשנת 1968. חברה אל מכשיר הגדלה פולני, שחור לבן, תוצרת קרוקוס, מעבדה קטנה בחדר האמבטיה ומשם הכל היסטוריה.
צילומי נוף, דמויות מהמרחב העירוני, פינות טבע וגם, מנות החומוס במסעדות העיר העתיקה דאז. גיליתי בתוכי כשרון לקומפוזיציה, לבידוד ה"פריים" מתוך המציאות העוטפת. הבנתי, זו הולכת להיות דרך חיי המקצועית.
לימודי צילום בשנים ההן היו בבצלאל, תעודת בגרות נדרשה ולי לא הייתה, מכללת הדסה עוד לא נולדה...
ניסוי ותהיה, גם טעייה, הייתה הדרך ואת המינולטה החלפתי בפנטקס, בניקון, בעודי הולך על החוט הדק של יכולותיי מול אפשרויות הציוד... המעבדה עושה דרכה מהאמבטיה אל חדר מיוחד משלה בביתי ועמה גם ההבנה המחלחלת לתודעה כי מצילום אמנותי לא אצליח להתפרנס.
כהחלטה מושכלת אני מבצע הסבה אל צילומי מוצרים בסטודיו, שדה בור באותם ימים במיוחד בירושלים, שם גדלתי וחייתי. עמודי תווים הופכים לחצובות תאורה ואביזרים שונים מאולתרים בכדי לסייע. את העובדה כי ישנם סרטי צבע לתאורת שמש, ואחרים, ייעודיים לתאורת טנגסטן רציפה, חמה יותר, אני לומד בדרך הקשה.
מצלמתי הראשונה, שקיבלתי מחותני לנישואי בשנת 1968. חברה אל מכשיר הגדלה פולני, שחור לבן, תוצרת קרוקוס, מעבדה קטנה בחדר האמבטיה ומשם הכל היסטוריה.
צילומי נוף, דמויות מהמרחב העירוני, פינות טבע וגם, מנות החומוס במסעדות העיר העתיקה דאז. גיליתי בתוכי כשרון לקומפוזיציה, לבידוד ה"פריים" מתוך המציאות העוטפת. הבנתי, זו הולכת להיות דרך חיי המקצועית.
לימודי צילום בשנים ההן היו בבצלאל, תעודת בגרות נדרשה ולי לא הייתה, מכללת הדסה עוד לא נולדה...
ניסוי ותהיה, גם טעייה, הייתה הדרך ואת המינולטה החלפתי בפנטקס, בניקון, בעודי הולך על החוט הדק של יכולותיי מול אפשרויות הציוד... המעבדה עושה דרכה מהאמבטיה אל חדר מיוחד משלה בביתי ועמה גם ההבנה המחלחלת לתודעה כי מצילום אמנותי לא אצליח להתפרנס.
כהחלטה מושכלת אני מבצע הסבה אל צילומי מוצרים בסטודיו, שדה בור באותם ימים במיוחד בירושלים, שם גדלתי וחייתי. עמודי תווים הופכים לחצובות תאורה ואביזרים שונים מאולתרים בכדי לסייע. את העובדה כי ישנם סרטי צבע לתאורת שמש, ואחרים, ייעודיים לתאורת טנגסטן רציפה, חמה יותר, אני לומד בדרך הקשה.
היכולות לראות, להבין מוצר, לחדור אליו ולהביאו אל המתבונן מתחדדות ואני מוצא עצמי מסייע לחבר אדריכל בצילומי מודל לפרויקט שהיה עליו להגיש לתחרות. הוא לא זכה אמנם, אך קיבל שבחים על צילומי המודל... וסיפר זאת לחבריו.
בשנת 1971 בצעתי הפוגה בת שנה לעבודה לטלוויזיה דרך חברה שהפיקה סרטים למחלקה הערבית. כך נחשפתי לתעשייה. עשרה סרטים צילמנו, כיסינו את כל תחומי התעשייה בארץ, ואני נדלקתי על היכולות הגלומות בשטח מבחינת יצירה. בשיחת התפטרותי הסברתי למעסיקיי, כי אני רוצה לחלוש על כל תחומי היצירה וההפקה במקום משל עצמי.
מקלט בניין משותף ברמת אשכול נשכר, ושימש לי בית וסטודיו, חדר מקלחות החירום הפך למעבדת שחור לבן משוכללת. החלל המרכזי שימש לסטודיו ולפינת מגורים. בכדי להתקלח נסעתי למעונות הסטודנטים באוניברסיטה.
מזלי הטוב היה צמיחתי בירושלים הקטנה של הימים ההם, כולם הכירו את כולם והפרגון ההדדי היה קיים עדיין, כמובן שנעזרתי בכל מכרי. הוזמנתי להיות צלם הבית של בית האמנים ובמקביל התחלתי בקשרי עבודה ויצירה עבור התעשייה הירושלמית , מ - Intel ועד מפעלי השיש, מאפיית אנג'ל ושוקולד אופנהיימר. אלה היו אבני דרך אשר סייעו לי ללמוד, לשפר ולהעצים יכולות שונות, מהרמה הטכנית אל התפיסה הרעיונית ועד שימוש בתיאוריות מתחום הפסיכו-גרפי להעצמת המסר השיווקי.
ציוד הצילום השתכלל ומצלמות 4X5 אינטש' נרכשו והוצבו על חצובות הסטודיו. מערכי תאורה משוכללים הותקנו ומעבדת צבע איכותית הוקמה. את כל השקופיות, הנגטיבים והדפסות הצבע פיתחתי בסטודיו תוך הקפדה על איכות ויציבות שלא מצאתי בשום מעבדת שירות. תו התקן שלי עשה לעצמו שם וידי התמלאו עבודה.
החיפוש אחר שפת צילום ייחודית לי, הוביל אותי להתמקצע במולטיאקספוז'ר (צילום רב חשיפתי), דרך חשיבה על יצירה גרפית המשתמשת בכלים צילומיים להשגת המטרה. שיטה זו עושה שימוש במספר דימויים, ה"מולבשים" אחד על השני, כאשר דף הפילם עובר בין המצלמות הסטודיו הניצבות מול "סטים" שונים ונחשף אל הדימויים הניצבים מולן על פי סדר השכבות שהוחלט מראש. התוצאה הנה הדימוי המצטבר משילוב החשיפות גם יחד, (בדומה למה שהיום מבוצע בעבודת השכבות בפוטושופ).
בשנת 1971 בצעתי הפוגה בת שנה לעבודה לטלוויזיה דרך חברה שהפיקה סרטים למחלקה הערבית. כך נחשפתי לתעשייה. עשרה סרטים צילמנו, כיסינו את כל תחומי התעשייה בארץ, ואני נדלקתי על היכולות הגלומות בשטח מבחינת יצירה. בשיחת התפטרותי הסברתי למעסיקיי, כי אני רוצה לחלוש על כל תחומי היצירה וההפקה במקום משל עצמי.
מקלט בניין משותף ברמת אשכול נשכר, ושימש לי בית וסטודיו, חדר מקלחות החירום הפך למעבדת שחור לבן משוכללת. החלל המרכזי שימש לסטודיו ולפינת מגורים. בכדי להתקלח נסעתי למעונות הסטודנטים באוניברסיטה.
מזלי הטוב היה צמיחתי בירושלים הקטנה של הימים ההם, כולם הכירו את כולם והפרגון ההדדי היה קיים עדיין, כמובן שנעזרתי בכל מכרי. הוזמנתי להיות צלם הבית של בית האמנים ובמקביל התחלתי בקשרי עבודה ויצירה עבור התעשייה הירושלמית , מ - Intel ועד מפעלי השיש, מאפיית אנג'ל ושוקולד אופנהיימר. אלה היו אבני דרך אשר סייעו לי ללמוד, לשפר ולהעצים יכולות שונות, מהרמה הטכנית אל התפיסה הרעיונית ועד שימוש בתיאוריות מתחום הפסיכו-גרפי להעצמת המסר השיווקי.
ציוד הצילום השתכלל ומצלמות 4X5 אינטש' נרכשו והוצבו על חצובות הסטודיו. מערכי תאורה משוכללים הותקנו ומעבדת צבע איכותית הוקמה. את כל השקופיות, הנגטיבים והדפסות הצבע פיתחתי בסטודיו תוך הקפדה על איכות ויציבות שלא מצאתי בשום מעבדת שירות. תו התקן שלי עשה לעצמו שם וידי התמלאו עבודה.
החיפוש אחר שפת צילום ייחודית לי, הוביל אותי להתמקצע במולטיאקספוז'ר (צילום רב חשיפתי), דרך חשיבה על יצירה גרפית המשתמשת בכלים צילומיים להשגת המטרה. שיטה זו עושה שימוש במספר דימויים, ה"מולבשים" אחד על השני, כאשר דף הפילם עובר בין המצלמות הסטודיו הניצבות מול "סטים" שונים ונחשף אל הדימויים הניצבים מולן על פי סדר השכבות שהוחלט מראש. התוצאה הנה הדימוי המצטבר משילוב החשיפות גם יחד, (בדומה למה שהיום מבוצע בעבודת השכבות בפוטושופ).
שכללתי את העשייה עוד ועוד, ממש התמחיתי בנושא, ויצירות המולטיאקספוז'ר שלי סייעו לעשרות חברות בשיווק מוצריהן. עבודותיי המסחריות זכו להרבה מחמאות, הרעיון השיווקי, הדימוי שהיה "בלתי אפשרי" ייחדו את הז'אנר. מתוך העבודות המסחריות צמח עניין אמנותי והתבקשתי להציג במספר תערוכות יחיד במספר מוזיאונים שונים בארץ ובעולם.
ואז, "פרצה" הדיגיטציה ולשמחתי הוזמנתי להיות אחד מחמישה צלמים נבחרים בצוות ה-BETA של חברת Phase One, החלוצה העולמית בפיתוח וייצור גבים דיגיטליים למצלמות. זו הייתה תקופה מרגשת בה בחנו את תוצרי צוותי המחקר והפיתוח של החברה, תוך התנסות ולמידה בעבודת צילום בסטודיו, ניתוח התוצאות כצוות ובחינת היכולות והמגבלות של הטכנולוגיה הנוצרת לצידנו חדשות לבקרים.
הדיגיטציה התפתחה ואיתה גם הסטודיו שהפך לתערוכה מתמדת של חידושים ומוצרי קצה של הצילום המקצועי לתעשייה. במקביל הוצף שוק הצילום באמצעי יצור זולים, נגישים וידידותיים למשתמש הממוצע. מתוך תובנות אלה של המצב אליו צועד שוק הצילום התחלתי לחפש שדות חדשים בהם אוכל לשמר את תו האיכות שלי ואת אהבתי לצילום ולתחומי האמנות המשיקים.
כדרך קבע הייתי נוסע לאורך השנים לתערוכות שונות בתחומים המקצועיים בהם עסקתי, בתערוכת ה - Photokina לפני מספר שנים פגשתי את מכשיר ה - Cruse, אשר פותח בשיתוף עם מומחי מוזיאון "הלובר" במטרה להתגבר על מכשלות השיטה הצילומית בשיעתוק יצירות אמנות. למדתי את הטכנולוגיה ואת תהליך פיתוחו של המכשיר הייחודי. ה - Cruse תפס את מקומו כמגדיר את הרף העליון בתחומי השעתוק וההעתקה הנאמנה למקור. כך במהלך השנים נרכשו ברחבי העולם כארבע מאות יחידות על ידי מוזיאונים, ספריות וארכיונים. המכשיר היחיד הנמצא בישראל מופעל על ידינו בסטודיו.
במקביל להתמחות בתחום השעתוק הנאמן למקור, החלטתי לפתח בסטודיו את מחלקת ההדפסה והשירותים לצלמים. הניסיון רב השנים שצברתי בתחום ההדפסה הכימית, הפיתוח והאופטיקה סייעו לי להיבחר על ידי חברת Epson העולמית כמעבדה מורשית להדפסי DIGIGRAPHIE. זהו תקן הדפסה אשר ממספר ומתעד כל הדפס סופי אשר מבוצע בסטודיו עבור האמנים העובדים איתי.
כיום עיקר עיסוקי הנו במתן פתרונות ויעוץ לאמני צילום, ציירים מוסדות תרבות ואוספים. הסטודיו הפך לסדנת עבודה והתרחשות ליוצרים ואמנים רבים ומדי יום נכנסים בדלת המקום לקוחות חדשים שבמהרה הופכים להיות חלק מפרה ומופרה.
ואז, "פרצה" הדיגיטציה ולשמחתי הוזמנתי להיות אחד מחמישה צלמים נבחרים בצוות ה-BETA של חברת Phase One, החלוצה העולמית בפיתוח וייצור גבים דיגיטליים למצלמות. זו הייתה תקופה מרגשת בה בחנו את תוצרי צוותי המחקר והפיתוח של החברה, תוך התנסות ולמידה בעבודת צילום בסטודיו, ניתוח התוצאות כצוות ובחינת היכולות והמגבלות של הטכנולוגיה הנוצרת לצידנו חדשות לבקרים.
הדיגיטציה התפתחה ואיתה גם הסטודיו שהפך לתערוכה מתמדת של חידושים ומוצרי קצה של הצילום המקצועי לתעשייה. במקביל הוצף שוק הצילום באמצעי יצור זולים, נגישים וידידותיים למשתמש הממוצע. מתוך תובנות אלה של המצב אליו צועד שוק הצילום התחלתי לחפש שדות חדשים בהם אוכל לשמר את תו האיכות שלי ואת אהבתי לצילום ולתחומי האמנות המשיקים.
כדרך קבע הייתי נוסע לאורך השנים לתערוכות שונות בתחומים המקצועיים בהם עסקתי, בתערוכת ה - Photokina לפני מספר שנים פגשתי את מכשיר ה - Cruse, אשר פותח בשיתוף עם מומחי מוזיאון "הלובר" במטרה להתגבר על מכשלות השיטה הצילומית בשיעתוק יצירות אמנות. למדתי את הטכנולוגיה ואת תהליך פיתוחו של המכשיר הייחודי. ה - Cruse תפס את מקומו כמגדיר את הרף העליון בתחומי השעתוק וההעתקה הנאמנה למקור. כך במהלך השנים נרכשו ברחבי העולם כארבע מאות יחידות על ידי מוזיאונים, ספריות וארכיונים. המכשיר היחיד הנמצא בישראל מופעל על ידינו בסטודיו.
במקביל להתמחות בתחום השעתוק הנאמן למקור, החלטתי לפתח בסטודיו את מחלקת ההדפסה והשירותים לצלמים. הניסיון רב השנים שצברתי בתחום ההדפסה הכימית, הפיתוח והאופטיקה סייעו לי להיבחר על ידי חברת Epson העולמית כמעבדה מורשית להדפסי DIGIGRAPHIE. זהו תקן הדפסה אשר ממספר ומתעד כל הדפס סופי אשר מבוצע בסטודיו עבור האמנים העובדים איתי.
כיום עיקר עיסוקי הנו במתן פתרונות ויעוץ לאמני צילום, ציירים מוסדות תרבות ואוספים. הסטודיו הפך לסדנת עבודה והתרחשות ליוצרים ואמנים רבים ומדי יום נכנסים בדלת המקום לקוחות חדשים שבמהרה הופכים להיות חלק מפרה ומופרה.
שוקי קוק